למה אין פקודת Clone באילוסטרייטור ואינדזיין?

למה שתהיה? פקודת Clone שהייתה בפריהנד זה לא משהו סטנדרטי כמו Copy/Paste אלא תכונה סגולית של תוכנת פריהנד, לא יותר מזה.

הסבר למי שלא ראה את פריהנד: פקודת Clone שכפלה על המקום פריט לצורך שינוי בהמשך של ההעתק (הזזה, שינוי גודל, סיבוב, הטיה). הפקודה הייתה פופולרית מאוד בקרב של משמשי פריהנד וחסרה לרובם מהם בתוכנות אדובי.

להלן מספר שיטות המקבילות או קרובות באופן פעילותן לפקודת Clone הבלתי נשכחת:

Paste in Front/Back

באילוסטרייטור ישנה אפשרות להעתיק פריט לזיכרון (Edit > Copy) ולצרף אותו לא בפקודת Paste ששמה את העתק הפריט פשוט באמצע המסך, אלא באמצעות פקודת Edit > Paste in Front או Edit > Paste in Back. הראשונה שנזכרת מצרפת את ההעתק מעל הפריט המסומן ובאותו מקום. השנייה Paste in Back - מצרפת גם באותו מקום במסמך אבל מתחת לפריט המסומן.

Paste in Place באינדזיין

באינדזיין זה בדומה לשיטת אילוסטרייטור - גם ניתן להעתיק פריט לזיכרון אבל מתרפים בפקודה אחרת - Edit > Paste in Place, המקבילה בפועל לפקודת Paste in Front של אילוסטרייטור.

שיכפול פריט בחלונית השכבות

שיטה זאת הגיעה לאילוסטרייטור מפוטושופ. בפוטושופ אפשר לשכפל שכבה על ידי גרירתה על האיקון שיוצר שכבות חדשות בחלונית השכבות. אותו דבר באילוסטרייטור רק צריך לגרור על האיקון לא שכבה אלא פריט.

באילוסטרייטור קל ליצור קומפוזיציות מורכבות המשתפות רבבות פריטים ולכן לא קל לחפש פריט מסוים ברשימת חלונית השכבות. לצורך איתור מהיר של הפריט המסומן קיימת פקודה בתפריט חלונית השכבות בשם Locate Object.

פקודות שינוי

באילוסטרייטור ישנם חמש תיבות שיחה לשינוי עצמים ב- Object > Transform. כאשר מזיזים או מסובבים פריט באופן מדויק בעזרת תיבות השיחה, בכל חלון המוזכר מופיע כפתור Copy המאפשר לשנות לא את הפריט עצמו אלא את ההעתק שלו שנוצר תוך כדאי הפעולה.

שיטת פקודות השינוי כנראה הקרובה ביותר לפקודת Clone, אפילו נוחה יותר ממנה. עוד דבר ששווה לדעת בנוגע לכך, שיש לקרוא את תיבות השיחה לא רק מהתפריט שניזכר קודם אלא גם בדרך פשוטה יותר: מסמנים פריט שרוצים להזיז למשל ולוחצים פעמיים (או Enter) על כלי החץ השחור - החלון נפתח.

פריהנד - חיים לאחר המוות

לנו בארץ ישראל, בארץ של פריהנד לשעבר אכפת לגורלה של התוכנה. כן, גם לי. פעם למדתי את פריהנד במכון סיון וידעתי אותה על בורייה. ללמוד אותה היה לא קשה כי התוכנה הייתה די פשוטה ונטלת פונקציות. הרגשתי את זה טוב מאוד כי הגעתי מעתירת אפשרויות תוכנת CorelDRAW.

פריהנד, מלאה בבאגים, מופקרת ולא מתפתחת במשך שנים רבות ובסופו של דבר התכופפה לאילוסטרייטור ואינדזיין אפילו כאן, בארץ פריהנד. אך מתברר שמחוץ מישראלים עד היום קיימים אנשים בעולם החיצוני שמצטערים על נסיגתה של פריהנד. אם אדובי החליטה לסגור את הפרויקט, הם טוענים, אז שתשחרר את פריהנד, שתהיה open source שנוכל לפתח אותה לבד.

הוקם אתר Free FreeHand על ידי אנשים שרוצים להמשיך לעבוד איתה או לפחות קבצים, טונות של חומרים שנוצרו מאז שנת 87 כשהתוכנה הושקה. הם צודקים לדעתי, לא? נרשמתי לקבלת ה-Newsletter שלהם. ושימו לב - האתר זקוק בגרסה עברית. שיקרוא אותו גם בארץ פריהנד.

העברת קבצים מפורמט פריהנד לאילוסטרייטור ולהיפך

יש שתי שיטות להעביר פרויקט מפורמט פריהנד לאילוסטרייטור: טובה ולא כל-כך. הדרך הנכונה היא פשוט לפתוח קובץ פריהנד באילוסטרייטור. אילוסטרייטור CS3 ו-CS4 מאפשרות לפתוח קבצי פריהנד מגרסת 7 עד MX. אילוסטרייטור CS ו-CS2 פותחות קבצי פריהנד מגרסת 5 עד 9. בשיטה זה הפרויקט בדרך כלל עובר לאילוסטרייטור ממש חלק קרוב מאוד למקור: עם דוגמיות צבע, שכבות, תמונות, מלל חי, קווי עזר, סמלים, עמודים.

הדרך הלא נכונה היא לייצא מפריהנד קובץ אילוסטרייטור. פורמט מתקדם ביותר שפריהנד יודעת לייצא זה אילוסטרייטור 7 - הוכרזה בשנת 1997. הבעיה שבשיטה זו הפרויקט יכול להשתנות - מודול ששומר קבצי אילוסטרייטור בפריהנד עובד פחות טוב מאשר זה שפותח קבצי פריהנד באילוסטרייטור.

כמובן אם אתם משתמשים באילוסטרייטור CS4 עמודי פריהנד יעברו בהצלחה לעמודי אילוסטרייטור.

המרת פרויקט שנעשה באילוסטרייטור לפריהנד

זה יותר מסובך להעביר חומר מתוכנה מתקדמת למנוונת. הדרך הנכונה היא לשמור באילוסטרייטור קובץ בפורמט אילוסטרייטור 8 ואותו לפתוח בפריהנד. זו גרסה אחרונה אל התוכנה שהייתה מבוססת על PostScript, פורמטים של הגרסאות החדשות יותר מתבססים על PDF ולא יופתחו על ידי פריהנד. כמובן צריך לפשט (פעולות Expand) כל עצמים מורכבים שלא קיימים באילוסטרייטור 8 (או לסמוך על התוכנה שתעשה את זה היטב). גרסה זו תומכת רק בפריטים ווקטוריים פשוטים (ללא אפקטים ומרכיבי העיצוב), תמונות ומברשות.

קובץ בפורמט אילוסטרייטור 8 פריהנד תוכל לפתוח. לצערנו המציאות טוענת שלא תמיד. באילוסטרייטור CS3 ובחלק מהתקנות CS2 הייתה שגיאה (באג) - קבצים של גרסה 8 שנוצרו על-ידיהן לא נפתחים בפריהנד. קובץ אילוסטרייטור 3 כן נפתח אך זה לא פתרון ראוי כי פורמט אילוסטרייטור 3 ישן מאוד (הוכרז בשנת 1990), לא תומך כמעט בשום דבר.

ב-CS4 השגיאה פותרה אך עדיין המלל עובר במתארים (outlined) כנראה בגלל שינויים במנגנון טיפול במלל של אילוסטרייטור בגרסאות אחרונות. מי שעומד להמיר הרבה קבצי אילוסטרייטור לפורמט פריהנד צריך להצטייד באילוסטרייטור CS שנטולת כל בעיות אלו.

שימוש ב-EPS. היה טוב, טוב שהיה

שנים רבות סמכנו על EPS - פורמט טוב ועמיד. הוא תמיד היה עושה מעט בעיות ביחס לאחרים. בארץ אהבו אותו עוד יותר בגלל באגים של פריהנד - רק EPS היה מוצג בתוכנה כראוי ומהר.

EPS הוא פורמט סגור. שום תוכנה שלא מאת אדובי אינה יכולה לקרוא אותו אפילו. לכן עם כל קובץ EPS ניתן לשמור תצוגה מקדימה (preview) המהווה תמונה קטנה הנשמרת בתוך קובץ EPS ומשמשת לתצוגת תוכנו בתוכנות עיצוב ועימוד.

על מנת להציג TIFF או JPEG פריהנד עשויה לקרוא את הקבצים עצמם. רוב הקבצים לדפוס הם כבדים למדי לכן לוקח לפריהנד יותר זמן להציג קבצים פתוחים, כגון JPEG, TIFF וכו’, מאשר קובץ EPS (קבצים פתוחים ב-CMYK גם מוצגים בעיוות). EPS, כמו שאמרתי, הוא פורמט סגור, פריהנד לא יכולה לקרוא אותו ומשתמשת לתצוגתו ב-preview המוטמע מראש. התמונה לתצוגה מקדימה היא קטנה, ברזולוציה גסה ולכן נקראת מהר. בהדפסה כידוע היא מוחלפת בתמונת EPS מקורית.

הכול עבד טוב ויפה עד שלא הופיע אפקטים בפריהנד, אילוסטרייטור ואינדזיין. מרבית משתמשי פריהנד בחרו לא להשתמש באפקטי פריהנד כי הם לא מסתדרים עם EPS. חלק מהם חל לעבור לאילוסטרייטור. אבל באילוסטרייטור מאז גרסה 9 ובאינדזיין שיטות העיצוב נבנות על שימוש באפקטים, שקיפויות ומצבי חפיפה, אין לא להתייחס אליהם.

תוכנות אדובי יודעות לקרוא את קבצי EPS. אבל רק בגירסה CS3 אדובי סידרה סופית תמיכה מלאה בתמונות EPS באילוסטרייטור ואינדזיין. לפני כך, בגרסאות CS2 וקודמות יותר, באילוסטרייטור EPS, כמו בפריהנד, לא היה מסתדר עם אפקטים ושקיפויות, באינדזיין - עם הצללה וריכוך קצבות (Feather).

היום זה עובד, אבל למרות כך ההמלצה - להשתמש בפורמטים פתוחים: JPEG, TIFF, PDF, PSD מסיבות הבאות. דחיסה של קובץ JPEG דוחסת טוב יותר מאשר דחיסת JPEG ב-EPS, תמונות מלאכותיות הנפגעות מ-JPEG עדיף לשמור ב-TIFF כי שיטת הדחיסה שלו LZW לא פוגעת בתוכן ודוחסת היטב תמונות עם הומן שטחים רצופים של הצבע (סכמות, גרפים למשל). ב-EPS יחד עם זאת אין אפשרות לדחיסה שלא פוגעת. PSD טוב יותר לצרבות כי מה ששקוף באופן מלא וגם חלקית ב-PSD שקוף ב-אילוסטרייטור ואינדזיין. כן, רק מורידים רקע בפוטושופ, אין צורך בצריבת מסלולים. קבצי PDF שומרים בנתונים מעורבים: תמונות, מלל חי, מסלולים. זאת השיטה הטובה ביותר לשמור מודעה לעיתון למשל. קבצי EPS ווקטוריים (שנשמרו בפריהנד או אילוסטרייטור) הם כבדים כי אינם דחוסים. PDF יחד עם זאת דוחס כל סוג נתונים (תמונות מסוגים שונים, מלל, מסלולים, מידע שירות) בשיטה המתאימה לו ביותר.

EPS שירת לנו טוב. שחררו אותו כבר לפנסיה.

הגיע זמן להפקיר את פריהנד ולעבור ל-CS4

אתמול חברת אדובי הכריזה על תחילת מכירות של Creative Suite 4. החבילה מהווה עדכון מהותי מאוד. באילוסטרייטור אחרי 22 שנות המתנה יופיע ריבוי עמודים אמיתי (זה הסוף ל-Tiling שלומדים בקורסים), תשתנה לחלוטין שליטה על מעברי הצבע, נוכל ליצור מעבר בין צבע אטום לשקוף כמו באינדזיין או פוטושופ היום. סוף-סוף אופן עבודתן של מסכות העצמים ישתנה ויהיה זהה ל-Paste Inside של פריהנד כשצדדים נסתרים לא נגישים. יותר אודות שינויים באילוסטרייטור ניתן לקרוא בבלוג של מורדי גולדינג.

באינדזיין השתדרגה משמעותית חלונית הקישורים. כעת ישנם יותר שליטה ומידע על תמונות במסמך. השתנה לחלוטין פונקצית Preflight לבדיקת המסמך. עכשיו היא קיימת בתור חלונית ומחפשת שגיאות ודברים חשודים בפרויקט כל הזמן. בנוסף נרחבו פונקציות הקשורות לאינטראקטיביות ונוסף שיתוף פעולה עם פלאש. ב-CS4 ניתן ליצור עבודה באינדזיין ולהמשיך לטפל בה בפלאש. גם נוכל להחזיק באותו מסמך אינדזיין עמודים במידות שונות וליצור כפולות אופקיות (כמו בלוח שנה). יותר מידע באתר The Graphic Mac.

קוויקסופט עוד לא הודיע מתי תתחיל למכור את CS4 בארץ. ביום 27 בנובמבר היא מארגנת ארוע הצגת CS4 ומי שרוכש את CS4 עד 22 לדצמבר מקבל שידרוג חינם. מכאן נובע שנראה את CS4 התומכת עברית בסביבות ראש השנה האזרחית.

כל משתמשי פריהנד שעדיין לא התקדמו - זאת ההזדמנות. בעניין זה חשוב להבין מה באמת מחליף את פריהנד. ב-CS4 זאת אילוסטרייטור (הודות לריבוי העמודים האמיתי), בכל גרסאות קודמות - אילוסטרייטור ואינדזיין. במשך שנים חשבו בארץ שאינדזיין זאת המחליפה של פריהנד. זה לא נכון. אינדזיין היא תוכנת עימוד. חזקה, רבת-עוצמה והטובה בתחומה אבל לא נועדה לעיצוב.

אולם למרות שאילוסטרייטור CS4 מאפשרת ריבוי עמודים (עד מאה במסמך אחד) היא לא מחליפה את אינדזיין במיוחד בפרויקטים מורכבים. אין באילוסטרייטור CS4 דפי אב, (אמנם יש טריק המאפשר משהו מסוג זה, אבל עדיין רק טריק) סגנונות לא מפותחים כמו שנהוג בתוכנות עימוד. עדיין בעניין שליטה על עימוד וגושי מלל רבים אין כמו אינדזיין.

לבסוף תזכורת קטנה למי שעכשיו בתקופת המעבר ומשתמש בו-זמנית הן בפריהנד והן באילוסטרייטור.

1. השיטה הטובה ביותר לפתוח קבצי פריהנד באילוסטרייטור היא לא ייצוא ל-AI מפריהנד אלא פתיחה פשוטה של קובץ פריהנד באילוסטרייטור ואינדזיין. גרסאות אילוסטרייטור CS ו-CS2 פותחות קבצי פריהנד מגרסה 5 עד 9. אילוסטרייטור CS3 פותחת מ-7 עד 11.

2. על מנת לפתוח קבצי פריהנד באינדזיין לעריכה יש לסגור בפריהנד מפרויקט הנועד לפתיחה באינדזיין קובץ PDF ולפתוח אותו באינדזיין בעזרת תוסף (Plug-in) בשם PDF2ID.

3. על מנת להעביר לפריהנד פרויקט אילוסטרייטור יש קודם כל לבנות את הפרויקט על-פי יכולות של פריהנד - רק צורות פשוטות, תמונות, טקסט. ללא שום אפקטים ושקיפויות. פריהנד יודעת לפתוח כל גרסאות אילוסטרייטור עד 8 כולל. יחד עם זאת משתמשי אילוסטרייטור פעילים בארץ כבר נתקעו בעובדה שב-CS2 לפעמים זה לא עובד וב-CS3 אף פעם זה לא עובד. זאת אומרת שאם שומרים קובץ בפורמט אילוסטרייטור 8 הוא אינו נפתח בפריהנד. שמירה בפורמט אילוסטרייטור 3 היא לא פתרון כל-כך טוב כי הפורמט עם התוכנה שלו יצא לשוק לפני כ-18 שנה. הוא לא תומך כמעט בכלום. למי שהנושא בוער כנראה צריך להצטייד בגרסת CS, קבצי AI8 הנשמרים על-ידיה נפתחים בפריהנד בשלום.