JPEG - הוראות המשחק

אחד סוגי הקבצים שמחליפים פורמט EPS זה JPEG. בארץ התרגלו לפחד ממנו, חושבים שהוא פוגע באיכות הקבצים ולא מתאים לדפוס. אז כל זה לא נכון, לפחות לא בדיוק נכון. צריך רק לדעת כיצד לשמור JPEGים, מתי להשתמש בו ומתי לא.

פורמט JPEG נחשב חדש, הוא הופיע לא בשנות השמונים כמו רוב הפורמטים הנפוצים אלא רק בשנת 95. JPEG פותח על פי הזמנתה של Joint Photographic Expert Group (JPEG) - אגודת צלמים אמריקניים. אז הייתה בעיה מהותית - שום סוג קבצים גרפיים לא היה דוחס תמונות צילום היטב. הן כולן היו כבדות ושנות ה-80 וה-90, בעידן הדיסקטים, זה היה חשוב במיוחד.

JPEG הצליח לפתור את הבעיה. צילומים (או תמונות שבנויות ממעברים) נדחסים פי עשר. אבל JPEG דוחס טוב רק תמונות צילום. בסכמות, שרטוטים ולוגוים - חומר מלאכותי - הוא פוגע בלי לדחוס כראוי. לכן כלל ראשון - לא לשמור ב-JPEG לוגוים ודברים מלאכותיים אחרים. במקום JPEG, בעניין זה, לצורכי הדפוס עדיף להשתמש ב-TIFF עם דחיסה LZW, לצורכי האינטרנט - ב-PNG.

JPEG תומך ב-CMYK הודות לאדובי שפיתחה את התמיכה. אני מוציא הפקות דפוס הכוללות תמונות JPEG CMYK ו-Grayscale משנות ה-90 ואף פעם לא היו בעיות.

דעה נפוצה שקובץ JPEG ב-CMYK כבד יותר מאותו קובץ ב-RGB וב-Grayscale קל יותר - היא השליה המונית. כשקובץ JPEG נשמר, לא משנה מבחינת משקלו מה היה סוג הצבע שלו, כי הוא תמיד עובר המרה לחלל הצבע YCbCr. סוג זה מבוסס על שלושה ערוצים: ערוץ אחד (Y) לסולם גווני אפור (בהירות), ערוץ שני (Cb) נועד לשמור מעבר צבעים בתמונה מכחול לצהוב וערוץ Cr שומר מעבר מאדום לירוק.

עין של בן אדם רגישה יותר למידע על הבהירות ופחות על הצבע. לכן תוך כדאי הדחיסה תוכנה מורידה אינפורמציה בעיקר בערוצי הצבע ופחות או בכלל לא מהערוץ Y. במהלך הדחיסה התוכנה מחלקת את התמונה לריבועים של 8x8 פיקסל, היא שומרת לא את הפיקסלים עצמם אלא מעברי צבעים בתוך כל ריבוע. ככל הדחיסה חזקה יותר יותר מידע על הצבע יורד על מנת לפשט את המעברים. זו הסיבה למה JPEG דחוס מידי, מה שנקרא מעוך, מציג סטייה בצבעים, מופיע עליו מרקם של ריבועים ורעש פיקסלים במקומות שטוחים.

שמירת קבצי JPEG
ישנו כלל פשוט - קובץ גדול (הנמדד בפיקסלים) ניתן לדחוס חזר יותר והוא לא מאבד באיכותו בכל זאת. מאבד כמובן, אך בקטנה, לא רואים את זה. נגיד קובץ בגודל 1500x1000 פיקסל (שהוא בדפוס ברזולוציה 350 dpi ייצא כ-10x7 סמ') ניתן לדחוס באיכות 10 או 8 (בסולם של 12) ולא תראו הבדל לבין קובץ מודפס שנדחס על 12 או לא דחוס בכלל. וההבדל במשקל הוא משמעותי. קבצים גדולים יותר למשל בגודל של A4 וברזולוציה 350 dpi אפשר לדחוס אפילו על 6, אבל לא פחות מזה.

תמונות ממש קטנות (כמו 100x100 px) דוחסים על 12 או לא שומרים אותן ב-JPEG אלא ב-TIFF. חשוב להבין שמשקל ואיכות של JPEG תלויים מאוד בתוכנה ששומרת JPEG. לא כל תוכנה היא בעלת אלגוריתם משוכלל. קל לנחש שפוטושופ ואילוסטרייטור הטובות ביותר בשמירת JPEGים.

בפוטושופ ניתן לשמור ב-JPEG אינפורמציה על CMYK או Grayscale ועל רזולוציה רק אם שומרים דרך Save As. הפעולה Save for Web and Devices שומרת רק קבצי JPEG RGB נטולי רזולוציה. כששומרים JPEG תמיד שווה לסמן ב-Format Options את הפעולה Baseline Optimized. זה אלגוריתם משודרג המאפשר ליצור קבצי JPEG קטנים יותר ואיכותיים יותר בו-זמנית מאשר עם Baseline (Standard). כל תוכנות מודרניות מזמן תומכות בו.

ודבר אחרון. כל שמירה ב-JPEG מורידה אינפורמציה מהקובץ וכך מורידה את איכותו. לכן JPEG הוא פורמט סופי, לא שומרים בו המון פעמים - רק פעם-פעמיים-שלוש לא יותר.