סוגים של קבצי PDF

בהתחלה הרעיון של אדובי היה ליצור פורמט PDF שיהיה מתחרה של MS Office, לכן גרסאות ראשונות של הפורמט לא תמכו בתכונות הדפוס באופן כללי וב-CMYK בפרט. הצד החזק של הטכנולוגיה שגרם לנפיצות של PDF הוא אפשרות ליצור PDF בכל תוכנה על-ידי פעולת הדפסה אל תוך קובץ מסוג PostScript והמרתו בשלב הבא ל-PDF באמצעות תוכנת Acrobat Distiller. זאת גם הסיבה למה שימוש ב-PDF התפשט מהר בקרב של מעצבים ומומחי דפוס. נוסף על כך בניגוד ל-PostScript קובץ PDF דל-משקל וב-Acrobat קל לראות את התוצאה.

מגרסה 1.2 (שהייתה פורמט פנימי של Acrobat 3) אדובי ממשה סוף-סוף תמוכה בסיסית בצורכי הדפוס ומגרסה 1.3 (Acrobat 4) נתמכות כל תכונות עקרוניות לדפוס.

עוד יתרון של PDF - הוא מאפשר תמיכה בשקיפות ואפקטים שאיננה ב-PostScript. מגרסה 1.4 (Acrobat 5) השקיפות והאפקטים נתמכים. זאת דרך אגב הייתה הסיבה למה פורמט AI, שהוא פורמט פנימי של תוכנת אילוסטרייטור, יעובר להתבסס על PDF במקום PostScript. טכנולוגיית PostScript לא תומכת בשקיפות ואילוסטרייטור צריכה להתקדם. המעבר ל-PDF איפשר מהפכה, התפוצצות בפונקציונליות שקרתה באילוסטרייטור 9 לפני עשר שנים. רוב השיטות המתקדמות שאנו מכירים היום הופיעו לראשונה בגרסה 9.

נחזור ל-PDF, מה קורה עם שקיפויות ואפקטים עם שמירת PDF 1.3 שלא תומך בהם? הם עוברים תהליך שנקרה באנגלית Flattening - שיטוח. במשך השיטוח המנגנון שיוצר PDF הופך כל פריטים מורכבים (עם אפקטים, שקיפות ,ממצבי חפיפה, קבצי PSD עם שקיפות והמושפעים מעצמים כאלה) לפריטים פשוטים. למשל אם היה פריט עם אפקט הצל הוא מתפרק לאובייקט עצמו ותמונה מטושטשת שחורה מתחתיו. לפעמים המנגנון חותך פריטים ואז מופיעים סדקים שרואים ב-PDF באקרובט. בסופו של דבר הפרויקט נראה ב-PDF אותו דבר אך מבחינה טכנית מורכב רק מעצמים פשוטים: מלל, פריטים ווקטוריים ותמונות בלבד - בלי שום אפקטים ושקיפויות.

לגבי הסדקים חשוב להבין שהם מופיעים רק בתצוגה ולא אמורים לצאת בדפוס. אם עדיין רואים אותם בפלטים זה מצביע על בעיות בכוונון של אמצעי הפלט.

כך עובד PDF 1.3. גרסאות מתקדמות יותר - 1.4 ומעלה כן תומכות בשקיפות ואפקטים, שומרות אותם בלי השיטוח אבל רק אם קובץ PDF נשמר על-ידי פעולת שמירה בשם באילוסטרייטור או באמצעות ייצוא באינדזיין. כל קובץ PDF, לא משנה מה גרסת הפורמט שלו, שנוצר על-ידי Acrobat Distiller מקובץ PostScript בכל זאת מיוצר משוטח כי הוא נוצר מקובץ PostScript. למרות שבגרסאות PDF חדשות יותר מ-1.4 (Acrobat 5) יש תמיכה בתכונות נוספות שקשורות לדפוס זה לא עקרוני בדרך כלל ואפשר לזלזל בהם.

אז כיצד לשמור PDFים? דבר ראשון יש לברר באיזה גרסת PDF תומכת לשכת השירות (או בית הדפוס) שאיתה אתם עובדים הפעם ואז לשמור בפורמט זה. כמה שיותר גבוהה יותר טוב. במידה ולא ידוע, אין אפשרות לברר או בלשכת השירות מתקשים לענות לשאלה זו יש ליצור PDF 1.3 ששווה ל-Acrobat 4. הסיבה לכך שקובץ מסוג זה תמיד נתמך. בארץ עדיין משמשים מערכות דפוס ישנות למדי שנרכשו לפני עשר שנים ולא תומכות בקבצי אקרובט מתקדמים יותר.

אם שלחתם לבית דפוס קובץ PDF 1.4 והם תומכים רק ב-1.3 לדוגמה, בכל זאת יש סיכוי שהמערכת תוכל לקרוא את הקובץ שלכם יחד עם זאת רוב הסיכויים שהיא תתייחס אליו כמו לקובץ RGB עם כל תוצאות שנובעות מכך: סטייה בכל גוונים ושחור בארבעה צבעים.